איך לשמור על מזגני הפרגולה שלכם תקינים בזמן גשם וערפל
אם אי פעם ניסיתם להניח מזגן רגיל בתוך הפרגולה, אתם יודעים בדיוק מה קורה. בערב לח או בגשם קל, המזגן כבה. זה מעצבן מאוד. מזגנים רגילים פשוט לא מיועדים לתנאי החוץ הקיצוניים.
לכן אנחנו בונים את המזגנים שלנו בצורה שונה. אנחנו משתמשים בחומרי אטימה חזקים ובציפויים שמונעים חדירת לחות, כדי שהמים לא יגעו כלל בחלקים החשמליים של המזגן.
התמודדות עם הלחות
המים הם האויב כאן. זו הסיבה העיקרית לכך שמזגנים בחוץ נהרסים. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרי אטימה מסוג סיליקון ובמעטפות חזקות. זה מונע מהגשם ומהרססים לחדור לחוטי החשמל.
וזה לא קשור רק לדליפות גדולות. אנחנו גם אוטמים את החיבורים, כדי שהקורוזיה לא תפגע בחיבורי הנחושת עם הזמן. כך המזגן נשאר תקין.
יש עוד בעיה – הערפל. אם ראיתם פעם איך צינורות הקוורץ נהיים מעוננים בגלל הלחות, אתם יודעים שזו בעיה. שכבת הקיטור הזו מפריעה לגלי האינפרא-אדום, וגורמת ל”נקודות חמות” על הזכוכית. זה לא טוב.
כדי לפתור זאת, אנחנו מוסיפים ציפוי הידרופובי על הצינורות. במקום ששכבת מים תידבק לזכוכית, הלחות פשוט נוטפת ממנה. כך החום נשאר יציב, וחשוב יותר – הזכוכית לא נשברת כשהטמפרטורה משתנה.
החסרונות
שוב, שום דבר אינו מושלם. השימוש בחומרי אטימה ובמעטפות חזקות גורם לכך שהמזגן יהיה גדול יותר. זה גם אומר שיש פחות זרימת אוויר סביב המזגן.
מכיוון שהחלקים הפנימיים של המזגן נמצאים במקום צפוף, היינו צריכים להגדיל את גודל המערכת לקירור. זו דרך פשוטה לוודא שהמערכת לא תתחמם יותר מדי בלילות קרים בינואר.
האם זה באמת עובד?
בעולם האמיתי, כל השינויים האלה מאפשרים לכם לא להחליף את המזגן בכל עונה. המזגן שלכם יכול לעמוד בתנאי מזג האוויר הקיצוניים, מבלי להפסיק לעבוד. כך תקבלו חום יציב ואמין, בלי החשש התמידי שעלייה בלחות תגרום להפסקת העבודה של המזגן.