למה אנחנו עוברים לשימוש באינפרא-אדום לאפייה
רוב התנורים הרגילים הם למעשה “מלכודות חום” ענקיות. הם מבזבזים המון אנרגיה כדי לחמם כל סנטימטר של אוויר בתוך התנור, לפני שהלחם בכלל מרגיש את החום. זו בזבוז של אנרגיה.
לכן אנחנו משתמשים בגלי אינפרא-אדום. במקום להתמודד עם האוויר, גלי האינפרא-אדום שולחים אנרגיה ישירות לפני השטח של הלחם. אין צורך לחכות – אין בזבוז של חום. זו פעולה ישירה.
איך זה עובד בפועל
דמיינו את זה כמו השמש על העור שלכם. נורות האינפרא-אדום מגרות את המולקולות במזון ישירות. אנחנו משתמשים במעטפות קוורץ לנורות אלו, כיוון שהן יכולות לעמוד בעומס של הפעלה/כיבוי מהירים מבלי להישבר.
הדבר הטוב ביותר? אפשר להפנות את החום בדיוק למקום שצריך. אין צורך לחמם אוויר ריק.
התקנת הציוד בצורה נכונה
אם אתם מחברים את הנורות האלו לתנור, עליכם להיות זהירים לגבי ההספק שלהן. ההספק והמתח חייבים להתאים בדיוק למערכת החשמל של התנור, אחרת הנורות יישרפו מהר מדי.
נורות בעלות הספק גבוה חוסכות מקום, אך הן פוגעות במקומות החיבור שלהן. אני תמיד ממליץ לבדוק את נקודות החיבור – בין אם מדובר ברכיבים R7 או רכיבים מיוחדים אחרים. אם נקודות החיבור נפגעות עקב החימום והקירור, תהיו לכם בעיות.
האמת לגבי “אפייה ירוקה”
המעבר לשימוש באינפרא-אדום בהחלט עוזר לכדור הארץ. אתם מקצרים את זמן החימום ומפסיקים לבזבז חשמל בזמן שהתנור פעיל אך לא משמש לאפייה.
אך זה לא פתרון קסם. חום האינפרא-אדום חזק מאוד. אם תגדילו את ההספק יותר מדי או תציבו את הנורות קרוב מדי, הלחם יישרף מהחוץ ויישאר רך מבפנים. צריך למצוא את האיזון הנכון בין המרחק ומשך הפעולה של הנורות, כדי לקבל אפייה מושלמת.
כשתמצאו את האיזון הנכון, התנור שלכם כבר לא יהיה סתם קופסה – הוא יהפוך לכלי מדויק לאפייה. תוכלו לאפות יותר לחמים, והחשבון החשמלי שלכם יהיה קטן בהרבה.